כתבת ynet שפורסמה לאחרונה הציפה שוב את המצוקה הקשה של בני נוער הזקוקים למסגרת פוסט-אשפוזית יציבה, טיפולית ומוגנת. דרך סיפורים של משפחות המתמודדות עם מצבי קצה, עולה תמונה ברורה: בישראל קיים פער גדול בין הצורך בשיקום אינטנסיבי לבין מספר המסגרות שמסוגלות לתת מענה אמיתי.
במרכז הכתבה הוזכרה פנימיית בני ארזים כמסגרת מובילה ומבוקשת במיוחד, בזכות מודל טיפולי המשלב גבולות ברורים, ליווי פסיכיאטרי מקצועי והדרכת הורים כחלק בלתי נפרד מהתהליך. ד"ר שולמית בלנק, המנהלת והמייסדת של המקום, הדגישה בדיון בכנסת כי ילדים רבים ממתינים למסגרת מתאימה ואינם מקבלים מענה בזמן.
המסר העולה מהכתבה חד וברור: עבור נערים ונערות במצוקה נפשית עמוקה, מסגרת נכונה אינה מותרות. היא עשויה להיות ההבדל בין הידרדרות נוספת לבין סיכוי אמיתי לשיקום, יציבות ותקווה.
